יותר ויותר ישראלים עוברים לרכב חשמלי, ואחת השאלות הראשונות שעולות היא: איך טוענים אותו בבית? במאמר הזה נסביר בפשטות את הדברים שמבלבלים הכי הרבה אנשים — מה זה זרם ישר (DC) וזרם חילופין (AC), מה ההבדל בין עמדת AC לעמדת DC, האם אפשר להתקין עמדה בבית, מה ההבדל בין חיבור חד-פאזי לתלת-פאזי, ולמה יש רכבים שנטענים רק ב-AC. נסיים במה שבודקים לפני ההתקנה, ובדרך שבה אנחנו יכולים ללוות אתכם.

זרם ישר וזרם חילופין (DC ו-AC) — הסבר פשוט

זרם חשמלי יכול לזרום בשתי צורות:

• זרם ישר (DC — Direct Current) — הזרם זורם כל הזמן באותו כיוון. כך עובדות סוללות: בטלפון, ברכב החשמלי, וגם בפאנלים סולאריים שמייצרים זרם ישר
• זרם חילופין (AC — Alternating Current) — הזרם הופך כיוון שוב ושוב, בישראל 50 פעמים בשנייה (50 הרץ). זה הזרם שמגיע מחברת החשמל אל השקעים בבית, כי קל להעביר אותו למרחקים ולהתאים את המתח שלו

והנה העניין: הסוללה של הרכב החשמלי היא DC, ואילו הבית מקבל AC. לכן בכל טעינה צריך להמיר את החשמל מ-AC ל-DC. השאלה היא רק איפה ההמרה מתבצעת — וזה בדיוק ההבדל בין שני סוגי העמדות.

מה ההבדל בין עמדת AC לעמדת DC?

• עמדת AC — העמדה מעבירה לרכב זרם חילופין, ו"מטען פנימי" (On-board Charger) שנמצא בתוך הרכב ממיר אותו לזרם ישר. לכן העמדה עצמה פשוטה יחסית, וקצב הטעינה מוגבל גם על ידי המטען הפנימי של הרכב
• עמדת DC — ההמרה נעשית בתוך העמדה עצמה, במהפך גדול ויקר, והזרם הישר נכנס ישירות לסוללה בלי לעבור במטען הפנימי. בגלל זה אפשר להגיע להספקים גבוהים בהרבה

טעינה מהירה ב-DC לרוב יקרה יותר מטעינה ביתית, ושימוש תכוף מאוד בה עשוי להאיץ מעט את בלאי הסוללה. לכן רוב הנהגים משתמשים בה בעיקר בנסיעות ארוכות, ומטעינים בבית בשגרה.

האם אפשר להתקין עמדה בבית? והאם זה רק בחוץ?

• עמדת AC — כן. זו העמדה הביתית הרגילה (Wallbox). אפשר להתקין אותה בחניה מקורה או פתוחה, בבית פרטי או בחניה צמודה בבניין. אם היא ממוקמת בחוץ, חשוב שתהיה מתאימה לתנאי חוץ (דירוג IP מתאים), וההתקנה מותאמת לכך
• עמדת DC — בפועל לא. היא יקרה מאוד ודורשת הספק חיבור גבוה במיוחד, ולכן קיימת בעיקר בתחנות ציבוריות
• בבניין משותף יש גם היבטים משפטיים (חוק המקרקעין, תקנון הבית, והאם החניה צמודה והחיבור מגיע מהחשמל של הדירה). לפני שמתחילים, כדאי לברר את המצב המשפטי מול ועד הבית או עורך דין

למה יש רכבים שמקבלים גם DC, ויש כאלה שרק AC?

כמעט כל רכב חשמלי מקבל טעינת AC, אבל טעינת DC מהירה דורשת ציוד נוסף ברכב:

• שקע ייעודי — ברוב הרכבים החדשים בישראל זה CCS2, שהוא בעצם שקע Type 2 עם שני פינים נוספים ל-DC. ברכבים ישנים או יפניים (כמו ניסאן ליף) אפשר למצוא CHAdeMO
• סוללה ומערכות ניהול וקירור שמתוכננות לזרמים גבוהים — וזה מוסיף עלות, ולכן לא כל דגם כולל את זה
• רכבים היברידיים נטענים (Plug-in) — רובם תומכים רק בטעינת AC, אם כי יש יוצאים מן הכלל

חד-פאזי או תלת-פאזי — ולמה זה משנה?

"פאזה" היא בעצם קו חשמל. חיבור חד-פאזי מספק קו אחד, וחיבור תלת-פאזי מספק שלושה קווים, ולכן אפשר להעביר דרכו הספק גבוה יותר. סוג החיבור נקבע לפי החיבור של הנכס לחברת החשמל, ואי אפשר פשוט "לבחור" אותו בלי שינוי בתשתית.

• חיבור חד-פאזי — נפוץ בדירות ובבתים רבים. מאפשר עמדה של עד 7.4 קילוואט (32 אמפר), וזה מספיק לרוב הנהגים שמטעינים במשך הלילה
• חיבור תלת-פאזי — נפוץ בחלק מהבתים הפרטיים ובמבנים גדולים. מאפשר עמדה של 11 קילוואט (16 אמפר בכל פאזה) ואף 22 קילוואט (32 אמפר בכל פאזה), אם הרכב תומך בכך
• לא כל רכב מקבל תלת-פאזי — חלק מהרכבים נטענים רק דרך פאזה אחת. עמדה תלת-פאזית יכולה לטעון גם רכב כזה, אבל בקצב המוגבל שלו
• שדרוג מחד-פאזי לתלת-פאזי — אפשרי לפעמים, מול חברת החשמל, אבל לא תמיד וגם לא תמיד זול. אם 7.4 קילוואט מספיקים לשימוש היומי, בדרך כלל אין צורך בכך
• איך יודעים מה יש בבית? חשמלאי מזהה את זה בקלות בלוח החשמל

כמה זמן ייקח לטעון?

הנוסחה פשוטה: כמות האנרגיה שצריך להטעין (בקוט"ש) מחולקת בהספק העמדה (בקילוואט). לדוגמה, כדי להטעין 50 קוט"ש:

הזמנים מעוגלים וללא הפסדים, ובפועל הטעינה לוקחת מעט יותר. בטעינת DC מהירה, השלמה חלקית של הסוללה (למשל מ-20% ל-80%) לוקחת לרוב חצי שעה עד שעה, בהתאם לרכב ולעמדה.

האם חייבים עמדת טעינה ייעודית?

טכנית אפשר לטעון רכב משקע ביתי רגיל, אבל זה איטי מאוד, ולא מומלץ לשימוש יומיומי: זה מעמיס על תשתית שלא תוכננה לצריכה רציפה של שעות. אם בכל זאת משתמשים בשקע, הוא צריך להיות תקין ומוארק, ואסור להשתמש בכבל מאריך או במפצל. עמדת טעינה ייעודית (Wallbox) היא הפתרון הבטוח והיעיל לשימוש יומיומי.

מי רשאי להתקין, ואילו הגנות נדרשות?

• חשמלאי מוסמך — התקנת עמדת טעינה היא עבודת חשמל שחייבת להתבצע על ידי חשמלאי בעל רישיון מתאים. זו לא עבודה לעשות בעצמכם
• קו ייעודי מהלוח — עם מפסק ייעודי והגנת זליגה (פחת). בהתאם לעמדה, נדרשת גם הגנה מפני זרם דליפה ישר: פחת מסוג B או גילוי מובנה בעמדה
• בדיקה ותיעוד — ההתקנה צריכה להיבדק ולהיות מתועדת בהתאם לדרישות החוק. בקשו דוח או תעודה על העבודה
• אחריות וקבלה — על העבודה ועל הציוד

מה חשוב לבדוק בתשתית לפני ההתקנה?

בדיקת תשתית לפני ההתקנה היא שלב קריטי שיכול למנוע עלויות מיותרות ובעיות עתידיות. הנה מה שצריך לבדוק:

• האם החיבור הוא חד-פאזי או תלת-פאזי, ומהו גודל החיבור
• האם קיימת תשתית חשמל מתאימה עד מקום החניה, ואם לא — האם ניתן להעביר כבל מתאים מהלוח הראשי או מלוח משנה
• האם יש מקום פנוי בלוח החשמל עבור ההגנות והציוד הנדרשים
• מהו המרחק בין הלוח למקום העמדה, כי הוא משפיע על סוג הכבל ועל העלות
• האם יש צורך בשדרוג הלוח או החיבור לפני ההתקנה
• האם העמדה מתוכננת בחוץ, ואם כן — שהיא מתאימה לתנאי חוץ

למה תכנון נכון מראש חוסך כסף?

אחת הטעויות הנפוצות היא לדלג על שלב בדיקת התשתית ולהתחיל ישר בהתקנה, או לקנות עמדה חזקה מדי לרכב ולחיבור. בפועל, מי שמתכנן נכון מראש חוסך:

• תשלום על הספק שהרכב או החיבור לא מנצלים
• עלויות הנחת קווים נוספים שהיה אפשר להימנע מהן
• שדרוגי לוח חשמל שהיה אפשר לתכנן מראש בעלות נמוכה יותר
• תקלות ועצירות שנגרמות מתשתית לא מתאימה שהתגלתה רק בדיעבד

איך אנחנו יכולים לעזור

ב-ENERGYA אנחנו מלווים את התהליך מהשלב הראשון:

• שיחה והבנת הצרכים — סוג הרכב, מקום החניה, והספק הטעינה שהרכב מקבל
• בדיקת התשתית בשטח — לוח החשמל, גודל החיבור, מסלול הכבל והמקום הפנוי להגנות
• המלצה על הפתרון המתאים — סוג העמדה וההספק, בלי לשלם על יכולת שלא תנצלו
• ביצוע לפי דרישות החוק והתקנים — כולל ההגנות והבדיקות הנדרשות
• תיעוד מסודר — על העבודה ועל הציוד

שאלות שכדאי לשאול כל מתקין

• האם המתקין חשמלאי מוסמך, והאם הוא מציג רישיון?
• האם התשתית הקיימת מתאימה, והאם נדרשת העברת קו חדש מהלוח?
• האם יש צורך בשדרוג לוח החשמל או החיבור?
• איזה סוג עמדה והספק מתאימים לרכב ולתשתית שלי?
• האם ההתקנה כוללת את כל ההגנות והבדיקות הנדרשות?
• האם ניתנת אחריות על ההתקנה ועל החומרים, ויש קבלה ותיעוד?
• האם המחיר כולל את כל הרכיבים, או שיש תוספות נסתרות?

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין AC ל-DC?

AC הוא זרם חילופין, שמגיע מהשקע ומחברת החשמל, ו-DC הוא זרם ישר, שבו משתמשת הסוללה. בעמדת AC הרכב ממיר את הזרם בעצמו, ובעמדת DC ההמרה נעשית בתוך העמדה, ולכן היא מהירה בהרבה.

האם אפשר להתקין עמדת DC בבית?

בפועל לא. עמדות DC יקרות מאוד ודורשות הספק חיבור גבוה, ולכן הן קיימות בעיקר בתחנות ציבוריות.

למה הרכב שלי לא טוען בעמדת DC מהירה?

ייתכן שהוא תומך רק בטעינת AC, כמו רוב ההיברידיים הנטענים. כדאי לבדוק בנתוני הרכב אם יש לו שקע DC (CCS2 או CHAdeMO).

עמדה של 22 קילוואט תטען מהר יותר מעמדה של 7.4?

רק אם גם החיבור בבית וגם הרכב תומכים בכך. אם הרכב מקבל עד 7.4 קילוואט, הוא לא ייטען מהר יותר בעמדה חזקה יותר.

האם צריך לשדרג את חיבור החשמל?

תלוי בחיבור הקיים, בהספק העמדה ובשאר הצריכה בבית. זו בדיוק הסיבה שמומלץ לבצע בדיקה בשטח לפני ההתקנה.